עוד סבב של הזרעה או הפריה. עוד בדיקות. עוד זריקות.

הגוף מגיב בעומס, נפיחות, גלי חום, לעיתים גם היפר־סטימולציה של השחלות,ובסוף, לא פעם,

מגיעה אכזבה נוספת.

הרופא אומר שהכול תקין. 

 ואז עולה השאלה

אם הכל תקין - איפה הבעיה?

 מה שלא תמיד נאמר בקול רם:
הרפואה המערבית מחפשת ממצא פיזי ברור.

אבל יש מקרים שבהם הקושי אינו נמצא רק שם.

יש נשים עם בדיקות מצוינות שאינן נקלטות.

יש נשים שנקלטות - אך חוות הפלות חוזרות.

ויש מקרים שבהם הגוף פשוט אינו משתף פעולה,
בלי הסבר חד־משמעי.

וככל שעובר הזמן, המתח גובר.

השעון הביולוגי מורגש יותר, וכל סבב שלא מצליח נחווה

כעוד הזדמנות שהתפספסה.

ובתוך כל זה, הטיפולים עצמם לא תמיד מקלים על התחושה.

 ביקורים רפואיים שעלולים לייצר חוויה שמשהו “לא בסדר”.

מומחים שמתקשים לספק תשובות ברורות.

 ותופעות לוואי שלא תמיד יש להן הכנה רגשית אמיתית.

מה שאמור היה להיות תהליך של צמיחה, תקווה והתרחבות -
עבור נשים רבות הופך למסע של תשישות, עומס רגשי ולעיתים גם בדידות.